רוכבות המחלימות מסרטן השד- השורדות האישיות שלנו
מכתבי תודה מרגשים שמספרים את סיפור העמותה לרכיבה וכלבנות טיפולית:
עליזה הירש, בת 50 מחלימה מסרטן השד, מדריכת רכיבה טיפולית במרכז לרכיבה טיפולית בישראל
אני מנצחת! זו הדרך היחידה שאני מכירה! נולדתי להורים ניצולי שואה, שרדתי מחלות קשות, ביניהן: סרטן השד, סרטן השחלות, ודלקת כלי דם מוחית. היום אני חיה בהרמוניה עם מלנומה בעין.
התחלתי לרכוב באנגליה בגיל 6 ו כשחזרתי לאוכף לפני כ-7 שנים אחרי הפסקה ארוכה, הקסם עדיין היה שם. היום, כאישה בגיל העמידה, הסוס הוא בשבילי פיזיותרפיסט ופסיכולוג כאחד.
מאז שחזרתי לרכב , שיפרתי את טווח התנועה שלי. אני אפילו יכולה להחנות את הרכב שלי בנסיעה לאחור.
מגעו, ריחו וחמימותו של הסוס הן הנחמה שלי. הקשר עם הסוס נותן לי חוזק ואומץ וממלא אותי תקווה.
ה. בת 41, מחלימה מסרטן השד, מטופלת ברכיבה
אני מאמינה שרכיבה זו הפעילות הטובה ביותר לריפוי נשים המחלימות מסרטן השד. היא מאפשרת יצירת קשר מחודש עם הגוף לצד הגדלת טווחי התנועה ובנוסף, הסוס מסייע להצפת רגשות במהלך הטיפול. כיום אני יודעת שהסוס משקף את המצב הפיזי והמנטלי בו נמצאת הרוכבת כאשר היא מרפאה ומעצימה את הגוף.
נ. בת 65 ניצחה את סרטן השד, מטופלת ברכיבה
"אני על הסוס!"
"היום בו אני רוכבת הוא היום המאושר שלי בכל השבוע. אני מצפה ליום זה בקוצר רוח וכמובן גם לחיבור עם הסוס שלי, גריהם.
השילוב המיוחד שבין גריהם, ביני לבין המטפלת, הוא המפתח להתמדה שלי ולהצלחה . ימי הרכיבה שלי הם יקרי ערך עבורי!
מי היה מאמין שדווקא אני אתחבר כל כך לרכיבה…פחדתי מהחיה הענקית הזו והיום אני עולה על הסוס מלאת בטחון, בזמן שאני יושבת בזקיפות קומה ומרגישה שאני פשוט יכולה לכבוש את העולם".
המיזוג בין האנרגיות והתנועה של הסוס מחזקת את הגב, הרגליים, הידיים וכל איבר בגופי וממלא כולי באנרגיה. אני מרגישה שעבור חולי סרטן כמוני, רכיבה על הסוס היא חיונית ביותר ועושה את כל ההבדל.
לשיקום הגוף, חיזוק הנפש והחזרת התקווה
ארגון HETI, ארגון הבינלאומי לסוסים בחינוך ובטיפול, מפרסם אחת לשנה גיליון הכולל 4 מאמרים מקצועיים בנושא חינוך וטיפול באמצעות רכיבה. מאמרה של עליזה הירש נבחר מתוך אלפי מאמרים מדעיים בכל העולם לפרסום בגיליון הארגון "The Scientific and Educational Journal of "Therapeutic Riding בשנת 2014. זהו המאמר הישראלי הראשון שמפורסם בכתב עת מדעי יוקרתי זה כאשר המרכז לרכיבה הטיפולית היה שותף בפרויקט חשוב זה, תמך והיה חלק משמעותי בתהליך.
"מנצחת בכל מחיר, מלאה תמיד בתקווה"
סיפורה של עליזה הירש, כותבת המאמר, כיום מטפלת בעזרת סוסים במרכז לרכיבה טיפולית בתל מונד
עליזה הירש, בת 52, נולדה בלונדון לזוג ניצולי שואה. עלתה לארץ בגיל 25 לאחר סיום לימודי תואר שני באוניברסיטת לונדון בהיסטוריה של האמנות. עליזה הגיעה לארץ בשנת 1987 למשך שנה כחלק מתכנית לעידוד העלייה. לאחר סיום התכנית, עבדה במשך שנים ב"יד ושם" כרסטורטורית שם שחזרה ותיקנה מסמכים היסטוריים. בשנת 1988 פגשה את דוד, לימים בעלה, ולאחר הולדת בנה, אמיר, נכנסה שוב להריון שבמהלכו גילתה גוש בשד. כבר במהלך ההיריון, עברה עליזה כריתת שד ומיד לאחר לידתה של מיכל התחילה לעבור טיפולי כימותרפיה והקרנות. בהמשך, התפשט הסרטן גם לרחם ועליזה נאלצה לעבור גם כריתת רחם ולהתחיל בטיפול שיקומי. באחד הערבים, ראתה במקרה תכנית עם חיים רמון, שהתנדב בזמנו בתל מונד והתלהבה מאד. היא התחילה את דרכה במרכז כמתנדבת והתחברה מאד לדרך העבודה הטיפולית עם סוסים. ב2009 גילו אצל עליזה גוש נוסף. הפעם מלנומה בעין ימין. הסרטן האחרון היה עבור עליזה מעין "שיחת השכמה". היא החליטה שהחיים קצרים, והגיע הזמן ללכת אחרי החלום. היא התחילה בקורס מדריכי רכיבה והמשיכה ברכיבה טיפולית. הדבר חשוב ביותר עבורה הוא לחזור לרכוב אחרי 30 שנה.
פרסום מאמר זה, בכתב העת הבינלאומי הנחשב של הארגון HETI לשנת 2014, הוא חלק משמעותי בניצחונה של עליזה.