זהו סיפור על יואב (שם בדוי) בן 3 מתגורר עם הוריו במנהטן לשם שליחות אביו ומאובחן על הספקטרום האוטיסטי, בתפקוד גבוה.
המשפחה הגיעה לביקור קצר בארץ כאשר אמו של יואב מאד רצתה להתנסות במפגשי כלבנות טיפולית מכיוון שיואב מגיב באופן חיובי מאד כלפי לכלבים. כדי לקבלם במהירות התחלנו בתהליך אבחון מזורז הכולל קבלה ויעוץ המקובלים אצלנו בעמותה.
נקבע להיפגש פעמיים שבוע, למשך חודש, מה שהשאיר אותנו עם 8 מפגשים בסך הכל לפני חזרתם לניו-יורק.
כך מספרת לנו המדריכה לרכיבה טיפולית:
במפגש הראשון, פגשתי ילד מתוק בן 3, שמאוד התרגש להיות בכלביה בסביבת אמו. ומכיוון שלא הכרתי את יואב לא ידעתי מה ימשוך אותו, הגעתי למפגש הראשון מצוידת באביזרים רבים כגון ספרים וצעצועים שאדע לשלוף ברגע המתאים.
כאשר נכנסו לחצר עם כל הכלבים, הבחנו בכך שיואב מגיב באופן מאד חיובי כלפי הכלבים אך עם זאת לא הצלחתי לאתר מה מושך אותו במיוחד ואיך אוכל לגייס אותו אלי ואל התהליך ולכן במפגש השני כבר הכנתי איתי הרבה יותר אביזרים.
במפגש השלישי, החלטתי לנסות לעבוד עם כלבה אחת, תלמה, אותה זיהיתי ככלבה שיואב יותר מתעניין בה. על מנת שאוכל להתמקד בתהליך הטיפולי, עברנו אל זירת מסלול הפעילות לכלבים. מיד עם כניסתנו לרחבה, המצאתי משחק בו פעם תורו לעלות על המתקנים ופעם תורה של תלמה. זוהי יכולת מורכבת עבור ילד אוטיסט, אשר מצריכה ממנו לראות את האחר מצד אחד ולהמתין לקבלת הסיפוק עבור עצמו.
בשאר המפגשים כבר הצלחתי לייצר תכנית קבועה, בה אנחנו עושים תורות במתקנים- יואב ותלמה, כאשר לאחר מכן אנחנו יושבים בכיסאות ונותנים לתלמה חטיפים. בנוסף, המצאנו משחקים סביב חלוקת החטיפים, שכללו שגרה ויציאה מן השגרה, מסגרת הנחוצה עבור ילד אוטיסט.
בשלהי התהליך לאחר שהצלחנו להטמיע תכנית קבועה ולייצר סביבת עבודה נכונה, נאלצנו לקטוע את המפגש האחרון באמצע בשל חזרתה של המשפחה לארה"ב. אך עם זאת, היה ברור לחלוטין שכלבנות טיפולית היא ללא ספק ערוץ אפקטיבי ומועדף עבור יואב, אשר הניב תוצאות כבר לאחר תקופה קצרה.