חג האורים הוא הזדמנות נפלאה לספר לכם על כל האור והשמחה שהמטופלים שלנו מכניסים אלינו לעמותה, לחיים ובעיקר – לנשמה. אחד מהמטופלים הללו הגיע אלינו כשהיה בן כ4 שנים. הילד התקשה לדבר דיבור רצוף ונטה להתקע בין המשפטים ובתוך המילים. גם ברגעים בהם היה צריך להתחיל את הטיפול ולהיפרד מההורה המלווה היה מרבה להתמודד עם תסכול ועם קשיים.

המטופל הצעיר הגיע אלינו לעמותה במטרה לשפר את היכולות השפתיות שלו, לחזק את הבטחון העצמי שלו ולפתח חוויות של הצלחה והעצמה דרכן יוכל ללמוד להתנהל עם התסכול והקושי. עם הזמן עברנו ביחד תהליך של היכרות ושל יצירת מקום בטוח עבורו וכיום הוא כבר מזהה בעצמו חלק מהכלבים, קורא להם בשמם וצוחק בקול רם משמחה כשהם מזהים אותו בחזרה ורצים לכיוונו במטרה לקבל את פניו כבר בשער הכניסה.

למעשה, אחד הרגעים המרגשים יותר בטיפול קורה כאשר מקס, כלב חששן שלוקח לו זמן לתת אמון והרבה דברים מלחיצים אותו, נשכב על הגב כאות לבטחון, ונהנה מהליטוף שמוענק לו, או רץ בשמחה להחזיר את הכדור שנזרק לעברו. אז, וברגע אחד בו בורקות העיניים הכל נעשה פשוט יותר וברור הרבה יותר.

אז, ולאחר שההתרגשות מעט נרגעת וגם רמת החרדה יורדת אנו יוצאים לטיול משחרר ומשותף בו השיחה כבר כמעט וקולחת – שלושתנו צועדים יחדיו, אני – המטפלת, המטופל הצעיר ומקס הכלב. מדי פעם מקבל מקס הנחיות בסיסיות, אותן הוא אוהב שמתרגלים איתו, וגם כאשר נראה שהוא זקוק למילות עידוד הוא מקבל אותן באהבה רבה, בלי קשר לצו'פרים אותם הוא מקבל בסיומו של הטיול המשותף.

לסיכום, גם היום, תקופה ארוכה לאחר צעדיו הראשונים אצלנו בעמותה, מרגש ומחמם את הלב לראות את הדרך הארוכה שעשינו יחד – יכולת הדיבור שלו השתפרה פלאים והדיבור נעשה הרבה יותר קולח ואפילו התקשורת החברתית שלו התחזרה. מרשים עוד יותר לראות כיצד רמת הבטחון העצמי שלו עלתה,  ההתנהגות שלו נעשתה משוחררת ונינוחה יותר ואפילו הצורך בליווי של קלינאי תקשורת פחת משמעותית, עד כדי כך שהוחלט שהטיפול היחידי שיזכה לו מעתה יהיה רק זה באמצעות הכלבים.

ובשבילנו מספיק רק הניצוץ בעיניים שאומר את כל מה שהוא לא יכול כדי לדעת שאנחנו משנים פה כל כך הרבה.