המרכז מסייע לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים באמצעות טיפול ברכיבה על סוסים ובאמצעות כלבייה טיפולית, ומלווה על ידי צוות מקצועי, מסור ומיומן.
המרכז חבר בהתאחדות הספורט לנכים בישראל וכן בהתאחדות הרכיבה הלאומית שבמכון ווינגייט, כמו כן המרכז עורך תחרויות ואירועים בתחום הרכיבה הטיפולית לרוכביו ולרוכבים מכל הארץ. המרכז מקיים קשר עם הקהילה הבין לאומית וחבר בשני ארגונים בין לאומיים העוסקים בתחום.

מטרות המרכז

1. לאפשר לאנשים בעלי מוגבלות להפיק תועלת משיטות טיפול שונות ומגוונות באמצעות רכיבה על סוסים וטיפול באמצעות כלבים.
2. להוות מרכז למידה למורים לרכיבה טיפולית ולהעסיק צוות של מורים, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, פסיכולוגים, עובדים סוציאלים ובעלי התמחויות שונות בתחום הטיפולי.
3. לתכנן ולארגן אירועים המעודדים את המטופלים ומשפחותיהם לשפר את איכות חייהם.
4. לעודד אינטגרציה קהילתית, בישראל ובחו"ל.

הרכיבה הטיפולית - היסטוריה

משחר ההיסטוריה סוסים שימשו לא רק כאמצעי תחבורה אלא גם כסמל למעמד ולעושר. לפני יותר מ - 2000 שנה ראה היפוקרטס שלקצב ההליכה של הסוס יש יכולת ריפוי וכי לרכיבה השפעות חיוביות על אברי הגוף ובעיקר בתחום חיזוק השרירים ובשמירה על תפקודם.
וויליאם טיסון (1777), רופא גרמני, ערך מחקר על מחלת השחפת ומחלות דרכי הנשימה וגילה שרכיבה על סוסים מקילה ומשפרת את בעיות הנשימה.
לאחר מלחמת העולם הראשונה השתמשו בתי חולים באירופה ברכיבה על סוסים במסגרת טיפול ושיקום חיילים שנפצעו בשדה הקרב, כך גם במלחמת העולם השנייה.
הפריצה לתודעה הכללית אירעה באולימפיאדת הלסינקי 1952 שם לקחה רוכבת בשם ליז הרטלי את המקום השני ברכיבה אומנותית - והיא חולת פוליו ומשותקת ברגליים.